Download Newborn Hearing Screening: Effectiveness, Importance of

Survey
yes no Was this document useful for you?
   Thank you for your participation!

* Your assessment is very important for improving the work of artificial intelligence, which forms the content of this project

Document related concepts
no text concepts found
Transcript
Newborn Hearing Screening: Effectiveness,
Importance of High-Risk Factors, and
Characteristics of Infants in the Neonatal Intensive
Care Unit and Well-Baby Nursery
Korres S. et al; Athens, Greece
Otology and Neurotology, November 2005, 1186-1190
Tal Marom, M.D.
November 2005
‫מבוא‬
‫• מבין כל בדיקות הסקר בילוד‪ ,‬ליקוי שמיעה הוא‬
‫המום השכיח ביותר אשר מתגלה (פי ‪ 100‬יותר‬
‫מ‪ ,PKU-‬פי ‪ 10‬יותר מהיפותירואידיזם)‬
‫• אבחון מוקדם של ליקוי שמיעתי כלשהו חשוב‬
‫לזיהוי וטיפול עוד לפני תחילת הדיבור (מכשירי‬
‫שמיעה‪ ,‬שתל שבלול)‪ -‬אפילו בגיל ‪ 6‬ח'‬
‫מבוא‬
‫• שכיחות הליקוי‪ :‬ביחידות לט"נ בילוד‪,2-4:100 -‬‬
‫בילודים בריאים‪1-3:1000 :‬‬
‫• סקר של קבוצות ב"סיכון גבוה" אינו אפקטיבי‪,‬‬
‫פספוס של למעלה מ‪ 50%-‬מהמקרים‬
‫• ללא בדיקות אלקטרופיזיולוגיות‪ ,‬לקות השמיעה‬
‫תאובחן רק בגיל ‪ 1-1.5‬שנים ע"י ההורים‪ /‬רופא‬
‫המשפחה‬
Lifetime societal costs for deaf child with
delayed and normal language
‫מבוא‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בארה"ב – מעוגן בחקיקה ב‪ 37 -‬מדינות‬
‫באירופה‪ -‬חלק מהמדינות המלצות מחייבות‪,‬‬
‫בחלקן אין מדיניות קבועה‬
‫בארץ‪? -‬‬
‫המטרה‪ :‬בדיקת סקר עד גיל חודש‪ ,‬אישוש‬
‫אודיולוגי עד גיל ‪ 3‬ח'‪ ,‬תחילת טיפול בגיל ‪ 6‬ח'‬
‫על אף פי כן‪ ,‬אין הסכמה כללית על אילו בדיקות‬
‫יש לבצע לאיתור לקות שמיעה בילודים‬
Otoacoustic emissions
‫‪OAE‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪1978 – David Kemp‬‬
‫האוזן משמיעה קולות (ספונטניים או בתגובה לגירוי)‬
‫בעוצמה נמוכה הנקלטים ע"י מיקרופון המונח בתעלה‬
‫מקור הקולות‪( OHC -‬כיווצם גורם לתנועה‬
‫בממברנה הבזילארית)‬
‫‪ 3‬סוגי תגובות‪ :‬ספונטני (ללא גירוי)‪ ,‬בתגובה‬
‫לקליקים‪ ,‬בתגובה לשני צלילים בתדירויות שונות‬
‫‪ – TEOAE‬קליק ניתן בעוצמה של ‪ ,80dB‬ותגובה‬
‫צפויה לקרות תוך ‪.20 ms‬‬
‫פלט קולי של האוזן‬
‫‪Oto-Acoustic Emissions‬‬
‫)‪(OAE‬‬
‫שלושה סוגים של ‪ OAE‬מקובלים כבדיקות‬
‫קליניות‪:‬‬
‫‪Spontaneous Otoacoustic Emissions .1‬‬
‫)‪ – (SOAE‬אותות אקוסטיים הנרשמים ללא‬
‫גירוי אקוסטי חיצוני‪.‬‬
‫פלט קולי של האוזן‬
‫‪Oto-Acoustic Emissions‬‬
‫)‪(OAE‬‬
‫‪ – Spontaneous OAE‬רושמים פעילות מקרית של התאים בגלל‬
‫מבנה שאינו לינארי של הקוכלאה (‪ 3-4‬שורות תאים)‬
‫נרשמים בשליש מבעלי שמיעה תקינה‪.‬‬
‫שכיחות ‪ -‬נשים פי ‪ 2‬מגברים‪.‬‬
‫שכיח יותר בתינוקות (>‪ )60%‬מאשר במבוגרים‪.‬‬
‫השכיחות יורדת מעל גיל ‪ 50‬ש'‪.‬‬
‫בשליש מבעלי התגובה מופיעה במספר תדרים ובחלקם בשתי‬
‫האוזניים‪.‬‬
‫התגובה בתחום התדרים ‪ 0.5-6KHz‬ובעיקר ‪ .1-2KHz‬התדרים‬
‫יציבים לאורך הזמן‪.‬‬
‫המשרעת בין ‪ .-10dBSPL - +20dBSPL‬המשרעת אינה יציבה‬
‫לאורך זמן‪.‬‬
‫פלט קולי של האוזן‬
Oto-Acoustic Emissions
(OAE)
Transiently Evoked Otoacoustic .2
‫ – נוצרים בתגובה‬Emissions (TEOAE)
.)‫לגירויים אקוסטיים קצרים (כמו נקישות‬
‫פלט קולי של האוזן‬
‫‪Oto-Acoustic Emissions‬‬
‫)‪(OAE‬‬
‫‪ – TEOAE‬חוסר תגובה בתינוק‬
‫פלט קולי של האוזן‬
‫‪Oto-Acoustic Emissions‬‬
‫)‪(OAE‬‬
‫‪ – TEOAE‬תגובת התאים בזמן שבין הגירויים‪ .‬נרשמת‬
‫תגובה של חלקים גדולים של הקוכלאה וההפרדה‬
‫לתדירויות נעשית בשיטות מתמטיות‪.‬‬
‫נרשמים בכל בעלי שמיעה תקינה ובכל הגילים‪.‬‬
‫נרשמים בטווח ‪ 20‬מש' מתחילת הגירוי‪.‬‬
‫טווח התגובה בתגובה לנקישה הוא ‪ .0.5-5KHz‬מוגבל עד‬
‫‪ 4KHz‬במבוגרים‬
‫רישום תגובה מעיד על שמיעה טובה מ‪ 20-30dB -‬בתדרים‬
‫שנרשמו‪.‬‬
‫משרעת התגובה תלויה בעוצמת הגירוי‪ ,‬תכולת התדירויות‬
‫ותגובת האוזן התיכונה‪ .‬התגובה מגיעה לרוויה בעוצמה של‬
‫‪ 30-40dB‬מעל לסף‪ .‬משרעת מקסימאלית של ‪.20-30dB‬‬
‫פלט קולי של האוזן‬
‫‪Oto-Acoustic Emissions‬‬
‫)‪(OAE‬‬
‫‪Distortion-Product .3‬‬
‫‪Otoacoustic Emissions‬‬
‫)‪ – (DPOAE‬נוצרים בתגובה לשני צלילים‬
‫מעורבים אקוסטית‪ .‬התגובה מורכבת מתדירות‬
‫שהיא תוצר גיאומטרי של צלילי הגירוי – ‪.2f1-f2‬‬
‫פלט קולי של האוזן‬
‫‪Oto-Acoustic Emissions‬‬
‫)‪(OAE‬‬
‫‪ – DPOAE‬נרשמים מאזורים צרים של הקוכלאה כאשר אותו אזור‬
‫מגורה כל הזמן – התאים נבדקים כשהם פעילים‪.‬‬
‫נרשמים בכ‪ 100% -‬מבעלי שמיעה תקינה‪.‬‬
‫‪ DP‬בתחום ה‪ 2f1-f2 -‬הם הבולטים ביותר בבני אדם‪.‬‬
‫התגובה תלויה ביחסי ‪ .f1-f2‬משרעת מרבית נרשמת כאשר‬
‫‪ f2/f1<1.25‬ו‪.L1>L2 -‬‬
‫משרעת ה‪ DP -‬קטנה בכ‪ 60dB -‬מעוצמת צלילי הגירוי‪.‬‬
‫המשרעת מרבית בתחום התדירויות ‪ 1-2KHz‬ובתחום‬
‫הגבוהות‪.‬‬
‫נרשם בתחום ‪.1-8KHz‬‬
‫סף ה‪ DP -‬תלוי ברצפת הרעש והוא כ‪ .30-40dB -‬עוצמת‬
‫התגובה מגיעה לרוויה בעוצמת גירוי של ‪ .70dB‬טווח דינאמי‬
‫של ‪.30-40dB‬‬
Auditory brainstem evoked response system (AABR)
‫בעייתיות הסקר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ False positive‬בעד ‪ 10%‬מהבדיקות‬
‫לכן יש לאשש את לקות השמיעה פעם שנייה‬
‫בכל זאת יש להדגיש גורמי סיכון ע"מ להעלות‬
‫רמת מודעות‬
‫הפרוטוקול המקובל היום‪ , TAOAE:‬אח"כ ‪BERA‬‬
‫המצב כיום‬
‫• לא מבוצע סקר‬
‫•סקר חלקי – לרוב בילודים עם גורמי סיכון (פגות‪,‬‬
‫משקל לידה < ‪ 1.5‬ק"ג‪ ,‬ציון אפגר נמוך)‬
‫•סקר מלא (בד"כ בפגיות ויחידות לט"נ בילוד)‬
‫הסיבות לכך ‪ :‬משאבים‪ ,‬כ"א‪ ,‬הגדרת "גורמי סיכון" שונה‬
‫ממקום למקום‪ ,‬אין הגדרה ל‪cost-effectiveness-‬‬
‫שיטות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ 25,288‬ילודים נסקרו ‪ 23,574 :‬במחלקת‬
‫ילודים (‪ )7%( 1714 ,)93%‬במחלקת ט"נ‬
‫בילוד‪.‬‬
‫אנמנזה‪ ,‬איתור גורמי סיכון ובדיקה ע"י רופא‬
‫ילדים‬
‫בדיקה ע"י ‪transient-evoked OAE‬‬
‫בדיקה בוצעה בנוכחות קלינאי תקשורת ואחות‬
‫(וידאה שהילד נקי‪ ,‬קיבל ארוחה‪ ,‬נמצא במצב‬
‫שינה או רגוע מספיק לביצוע הבדיקה) בחדר‬
‫שקט‬
‫גיל הילוד בבדיקה > ‪ 36‬שבועות‬
‫זמן הפרוצדורה‪ -‬כ‪ 2-‬דקות‬
‫שיטות‬
‫הבדיקה הוכתרה כ"מוצלחת"‪"/‬אמינה" כאשר‪:‬‬
‫• התקבל רישום אחד לפחות מתוך ‪ 50‬דגימות‬
‫• העוצמה שנרשמה ב‪ TEOAE-‬היתה ב‪ 6 dB-‬גבוהה‬
‫מעוצמת הרעש ברקע בלפחות ‪ 3‬תדירויות‬
‫• ‪total reproducibility > 50%‬‬
‫עובר‪/‬נכשל‪:‬‬
‫תגובה בשתי האוזניים – עובר (תקין)‬
‫חוסר תגובה בשתי האוזניים – נכשל‬
‫תגובה רק באוזן אחת‪ -‬נכשל‬
‫תוצאות – מחלקת ילודים בריאים‬
‫ירידת‬
‫שמיעה‬
‫מולדת‬
‫תסמונת דאון‬
‫‪-1‬‬
‫סיפיליס‪,‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪CMV‬‬
‫חיך‪/‬שפה‬
‫שסוע‪,‬‬
‫דיספלזיה‬
‫של אוזן‪,‬‬
‫אטרזיה‬
‫של תעלה‬
‫תוצאות – מחלקת טיפול נמרץ בילוד‬
‫פילוח גורמי סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫רמות טוקסיות של תרופות אוטוטוקסיות‬
‫הנשמה מלאכותית מעל ‪ 24‬שעות‬
‫פגות < ‪ 32‬שבועות‬
‫משקל לידה < ‪ 1.5‬ק"ג‬
‫ב‪ 69-‬ילודים עם מספר גורמי סיכון‪ ,‬הפילוח דומה‪:‬‬
‫דיון‬
‫• גורמי סיכון ללקות שמיעה מוגדרים ע"י‬
:)2000( Joint Committee on Infant Hearing
a. An illness or condition requiring admission of 48 hours or
greater to a NICU
b. Stigmata or other findings associated with a syndrome
known to include a sensorineural and or conductive
hearing loss
c. Family history of permanent childhood sensorineural
hearing loss
d. Craniofacial anomalies, including those with morphologic
abnormalities of the pinna and ear canal
e. In-utero infection such as cytomegalovirus, herpes,
toxoplasmosis, or rubella
‫דיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קיים שוני בין המדינות בגורמים השונים‪ :‬במדינות‬
‫מתפתחות עדיין שימוש נרחב בתרופות‬
‫אוטוטוקסיות‪ ,‬ומנגד עלייה בשרידות פגים קטנים‬
‫ביחידות ט"נ מתקדמות במדינות מפותחות‬
‫יש לכוון את הסקר לילודים הכי פגיעים‬
‫באוכלוסיית הילודים הבריאים‪ 9/53 ,‬ילודים בסיכון‬
‫גבוה ללקות שמיעה אכן היו לקויי שמיעה‪...‬‬
‫לו נבדקו רק ילודים ב"סיכון גבוה" – ‪ 442‬ילודים‬
‫היו מפוספסים ‪ ....‬יחס עלות‪:‬תועלת = ‪50:1‬‬
‫דיון‬
‫• ביחידות לט"נ בילוד המצב שונה‪ ,‬שם אותרו‬
‫‪ 27/232‬ילודים שהוגדרו כ"סיכון גבוה"‪.‬‬
‫• לו נבדקו רק ילודים ב"סיכון גבוה" – ‪ 97‬ילודים היו‬
‫מפוספסים ‪ ....‬יחס עלות‪:‬תועלת = ‪15:1‬‬
‫• מכאן עולה שהגדרת "סיכון גבוה" ביחידה לט"נ‬
‫ילודים אינה גורם חשוב‪ ,‬ויש לסקור את כל‬
‫הילודים במחלקה זו‪.‬‬
‫דיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אותרו ‪ 575‬ילודים עם לקות שמיעה – ‪ 2.3%‬מכלל‬
‫הנבדקים (במחקרים אחרים‪)2-4% -‬‬
‫כיון ש‪ 78%-‬מכלל הילודים עם לקות שמיעה היו‬
‫במחלקה רגילה‪ -‬יש טעם לבצע בדיקות סקר גם שם‪.‬‬
‫חולשת המאמר‪ follow-up :‬על החולים‪ -‬מה קרה‬
‫איתם? האם אומתה הירידה בשמיעה גם ב‪?BERA-‬‬
‫במחקר אחר ‪ :‬ל‪ 40%-‬מילודים עם ‪TAOAE‬פתולוגי‬
‫היתה ירידת שמיעה של יותר מ‪ 40 dB-‬ב‪BERA-‬‬
‫דיון‬
• Vohr (2000) : Identification of Neonatal Hearing Impairment: Characteristics of Infants in the
Neonatal Intensive Care Unit and Well-Baby Nursery , Ear & Hearing
Related documents