Download קידוםענייןדיור

Survey
yes no Was this document useful for you?
   Thank you for your participation!

* Your assessment is very important for improving the workof artificial intelligence, which forms the content of this project

Document related concepts
no text concepts found
Transcript
‫אל‪ :‬כל המעוניין‪.‬‬
‫להלן הודעה מטעמה של הגברת טטיאנה קדוצ'קין‬
‫מתנועת "נתגבר"‪.‬‬
‫הנדון‪ :‬תנועת "נתגבר" (נכים "שקופים")‬
‫לפני כעשור‪ ,‬אני הח"מ ייסדתי את תנועת‬
‫"נתגבר"‪ ,‬למען הנכים "השקופים"‪ .‬נכים בעלי‬
‫אחוזי נכות גבוהים וללא כשירות עבודה‪ ,‬אך‬
‫שאינם מוגבלים בתנועה‪.‬‬
‫התנועה שלי מונה ומייצגת כ‪ 1300-‬אנשים מכל‬
‫רחבי הארץ‪ ,‬שהם בעלי נכות הנעה בין ‪ 75%‬ל‪-‬‬
‫‪ ,100%‬שאינם כשירים לעבוד ושאינם בעלי‬
‫מוגבלות בתנועה או הזקוקים להעלאה של אחוזי‬
‫הנכות שלהם‪.‬‬
‫התנועה מאפשרת לאותם אנשים למצא את כל‬
‫זכויותיהם מול המדינה וניתנת גם תמיכה פיננסית‬
‫מסוימת לנזקקים ביותר‪.‬‬
‫התנועה שלנו נאבקת למען דיור ציבורי בר השגה‬
‫ותנאי מחייה נאותים לקבוצת האוכלוסייה הנ"ל‪.‬‬
‫נכים רבים שאינם כשירים לעבוד‪ ,‬ובעלי ‪75%-‬‬
‫‪ 100%‬נכות‪ ,‬אך לא מוגבלי תנועה חיים בתנאים‬
‫מחפירים‪.‬‬
‫הם אינם מקבלים את אותן ההטבות אשר נהנים‬
‫מהן גמלאים המקבלים גם השלמת הכנסה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אין להם הנחות לקניית תרופות‪ ,‬הנחות על‬
‫חשבון החשמל‪ ,‬וארנונה‪ ,‬הנחות לנסיעה בתחב"צ‬
‫וסיוע בשכר דירה בדומה לגמלאים‪ ,‬הם אינם‬
‫זכאים למענקי "חימום‪/‬קירור" ועוד‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬הם לא זכאים לכמעט לשום‬
‫הטבות‪ ,‬למרות מצבם הקשה‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬הם גם אינם זכאים לדיור ציבורי‬
‫למרות התנאים הקשים שבהם הם חיים יום‪-‬יום‪.‬‬
‫ישנו הבדל מהותי בין הנכים השונים‪ ,‬ואנו סוברים‬
‫כי כך לא צריך להיות!‬
‫נכה עם מוגבלות בתנועה‪ ,‬זכאי לדיור ציבורי‬
‫ומקבל סיוע לשכר דירה הנע בין ‪ 3000‬ל‪₪ 3900-‬‬
‫בחודש‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נכים בעלי מוגבלות בתנועה מקבלים‬
‫קצבאות גדולות יותר‪ ,‬מהנכים‪ ,‬אותם מייצגת‬
‫התנועה‪ ,‬הודות לתוספות לקצבה הבסיסית‪,‬‬
‫הכוללת בין היתר שירותים מיוחדים‪ ,‬קצבת ניידות‬
‫ומלווה ועוד‪.‬‬
‫במצב כזה‪ ,‬גודל הקצבאות האלה מגיעות לכדי‬
‫‪ ₪ 15000-17000‬בחודש‪.‬‬
‫אך לעומתם‪ ,‬הנכים אותם מייצגת התנועה‪ ,‬אשר‬
‫אינם בעלי מוגבלות בתנועה‪ ,‬בעלי ‪75%-100%‬‬
‫נכות ואינם כשירים לעבוד‪ ,‬מקבלים רק ‪₪ 3211‬‬
‫בחודש נטו בלבד!‬
‫מכאן יוצא‪ ,‬כי הקבוצה הזו‪ ,‬היא האוכלוסייה‬
‫הענייה והפגיעה ביותר במדינת ישראל!!!‬
‫במהלך שנות פעילותי‪ ,‬נפגשתי עם גורמים רבים‬
‫ממפלגות שונות בכנסת ובמשרדי הממשלה‬
‫השונים‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬לצערי הרב‪ ,‬התנועה לא מצליחה זה כבר‬
‫עשור‪ ,‬לקדם את ההצעה שתאפשר לנכים שאינם‬
‫מוגבלי תנועה‪ ,‬בעלי ‪ 75%-100%‬נכות ולא‬
‫כשירים לעבוד‪ ,‬לקבל דיור ציבורי‪ ,‬או לכל הפחות‬
‫להעלות להם את סכום הסיוע בשכירת דירה‬
‫ולשפר ולו במקצת את תנאי חייהם‪.‬‬
‫לאור האמור לעיל‪ ,‬אני‪ ,‬טטיאנה קדוצ'קין‪ ,‬יו"ר‬
‫תנועת "נתגבר" (נכים שקופים)‪,‬‬
‫מבקשת להיפגש איתכם‪ ,‬ע"מ לקדם את הפרויקט‬
‫הזה ולעזור לאנשים האלה לחיות חיים מכובדים‬
‫ונאותים יותר‪.‬‬
‫בברכה ובתקווה גדולה‪ ,‬טטיאנה קדוצ'קין‪ ,‬יו"ר‬
‫תנועת "נתגבר" (נכים שקופים)‪.‬‬
‫טלפון ‪052-370-8001 :1‬‬
‫טלפון ‪03-534-6644 :2‬‬
‫להלן ההודעה שהשארתי לחבר‪-‬הכנסת מוסי רז‪-‬אשר‬
‫לפגישה עימו בכנסת הגעתי ביום שלישי‪ ,‬ה‪20.4.2021-‬‬
‫בשעה ‪ 13:30‬בצהריים‪.‬‬
‫‪20.4.2021‬‬
‫לחבר‪-‬הכנסת מוסי רז שלום רב‬
‫הנדון‪ :‬בעיית דיור לנכים‪.‬‬
‫א‪.‬נ‪.‬‬
‫להלן מספר נושאים הקשורים לאוכלוסיית הנכים ופגועי‬
‫הנפש(אוכלוסייה שגם אני כלול בה) אותם ברצוני‬
‫להעלות בפניך‪.‬‬
‫אהיה מעוניין לדעת באיזו מידה יש ביכולתך לקדם‬
‫נושאים אלו ו‪/‬או לעשות תיקוני חקיקה דחופים בכדי‬
‫לשפר את מצבנו‪ ,‬תנאי הטיפול בנו וסיכויינו לשרוד‬
‫ולהשתלב בחברה‪.‬‬
‫אציין כי מנסיון העבר אני למד כי בפגישות מן הסוג הזה‬
‫ייאמר לי לפני הגעתי כי תינתן לי רשות הדיבור על‪-‬מנת‬
‫להעלות את הנושאים שברצוני לדבר עליהם‪-‬אולם‬
‫בפגישה עצמה רשות הדיבור לא תינתן לי אפילו לשנייה‬
‫אחת‪-‬ובמידה ואני‪ ,‬חלילה אנסה לדבר הדבר ייחשב באופן‬
‫אוטומטי ל"הפרת סדר" חמורה מאוד ועל כן המאבטחים‬
‫יתנפלו עליי ויגרשו אותי באגרסיביות רבה‪-‬וזאת גם‬
‫כשאין בכך צורך וכאשר הדבר מיותר לחלוטין‪ ,‬וגם כאשר‬
‫ברור לחלוטין שלא נשקפת ממני שום "סכנה" לאף אחד‪.‬‬
‫ובהכירי מציאות זו אני מוסר לך מכתב זה‪-‬למקרה שגם‬
‫הפעם זו תהיה ההתנהלות כלפיי‪ .‬ככל הנראה עצם העובדה‬
‫שאני מעיז להעלות מצוקות של ציבור הנכים מתפרשת‬
‫כאיום חמור מאוד‪-‬למרות שלא ברור לי כלל על מי או על‬
‫מה זה בדיוק מאיים‪ .‬אני משאיר לך ולעובדי לשכתך מכתב‬
‫זה‪-‬לא אקח אותו בחזרה לביתי‪.‬‬
‫וכעת לפירוט הנושאים עצמם‪:‬‬
‫‪)1‬בעיית מימון‪/‬תשלום שכר‪-‬דירה‪ -‬לפני שנים רבות‬
‫נקבע(ולא ברור על‪-‬ידי מי‪-‬אולם ככל הנראה מדובר‬
‫בפקיד ממשלתי כזה או אחר)‪ ,‬כי נכים שמתגוררים‬
‫בקהילה זכאים לסיוע בסך ‪ 770‬שקלים לחודש לצורך‬
‫תשלום שכר‪-‬דירה‪ .‬כידוע‪ ,‬בשנים האחרונות היתה עלייה‬
‫משמעותית מאוד במחירי הדירות במדינת ישראל‪-‬‬
‫ובעקבותיה הגיעה‪ ,‬כמובן גם עלייה משמעותית בגובה‬
‫שכר‪-‬הדירה‪ .‬אלא שסכום הסיוע בסך ‪ 770‬שקלים‬
‫שנקבע לפני שנים רבות באופן שרירותי לחלוטין‪ ,‬וללא‬
‫שום הסבר או היגיון אינו מתעדכן‪ .‬למרבה הצער גם‬
‫לאחר התכתבויות רבות מאוד(ומדובר בלפחות כמה‬
‫אלפים או אפילו עשרות אלפים של מכתבים‪ ,‬ולצערו של‬
‫כותב דברים אלו מספרים אלו אינם מוגזמים כלל וכלל)‪,‬‬
‫ושנשלחו לכל גורם אפשרי‪ :‬משרד הבינוי והשיכון על‬
‫שלוחותיו השונות‪ ,‬משרדי ממשלה נוספים כמו משרד‬
‫האוצר ומשרד ראש הממשלה‪ ,‬עיתונאים רבים שעם‬
‫חלקם הגדול כותב מסמך זה שוחח באופן אישי‪ ,‬עורכי‪-‬‬
‫דין רבים ואפילו למשרדי חקירות ולשגרירויות של‬
‫מדינות זרות‪-‬דבר אינו עוזר‪-‬וכתוצאה מכך שסכום הסיוע‬
‫אינו מתעדכן נכים רבים נפלטים לרחוב ומוצאים שם את‬
‫מותם מרעב‪ ,‬צמא או מקור בחורף ולחלופין ממכת חום‬
‫או התייבשות בקיץ‪ .‬יש לציין כי ארגונים למיצוי זכויות‬
‫כמו עמותת "ידיד"(שכידוע נסגרה לפני מספר חודשים)‬
‫או קליניקות לסיוע משפטי באוניברסיטאות ובמכללות‬
‫שגם עימם נמצא כותב דברים אלו בקשר אינם יכולים‬
‫לעולם לסייע‪ ,‬והסיבה לכך פשוטה‪ :‬סכום הסיוע של‬
‫‪ 770‬שקלים ניתן על‪-‬פי חוק‪ ,‬וארגונים למיצוי זכויות‬
‫יכולים לסייע אך ורק על‪-‬פי החוק הקיים‪ ,‬והכתובת‬
‫היחידה במקרים בהם יש צורך בשינויי חקיקה היא כידוע‬
‫הכנסת‪ .‬אלא שכאן המצב רק ממשיך להסתבך‪ :‬כידוע‬
‫כבר תקופה ארוכה מאוד של למעלה משנתיים אין‬
‫ממשלה וכנסת מתפקדות ומדינת ישראל נמצאת במצב‬
‫של‪ ,‬למעשה ממשלת מעבר מתמשכת‪ .‬התוצאה הישירה‬
‫וההרסנית של מצב זה היא היעדר אפשרות לעשות‬
‫תיקונים חיוניים בחוק שנדרשים באופן דחוף‪-‬אשר על‬
‫כמה מהם אני מפרט כאן‪ .‬יש לציין כי גם כאשר הכנסת‬
‫והממשלה פעלו פניותיו של כותב שורות אלו‪ ,‬וגם פניות‬
‫של ארגוני הנכים וגורמים רבים נוספים בעניין סכום‬
‫הסיוע אל חברי‪-‬הכנסת הופנו באופן אוטומטי לארגונים‬
‫למיצוי זכויות‪-‬וזאת למרות שגם חברי‪-‬הכנסת עצמם‬
‫יודעים טוב מאוד שבמקרה הזה הארגונים למיצוי זכויות‬
‫לא יכולים להיות הכתובת אלא אך ורק הם עצמם‪.‬‬
‫‪)2‬תקשורת עם בעלי‪-‬הדירות‪ -‬ישנם מקרים רבים בהם‬
‫נכים מתקשים בניהול משא ומתן עם בעל‪/‬ת הדירה בגלל‬
‫סיבות שקשורות למחלתם או נכותם‪ .‬במצבים אלו‬
‫העובדים הסוציאליים נדרשים לשמש כמתווכים‪-‬וחלק‬
‫גדול מאוד מן העובדים הסוציאליים לא באמת יכולים‬
‫לקחת על עצמם תפקיד זה בכל מקרה ומקרה‪ .‬זאת ועוד‪:‬‬
‫הקיצוצים הנרחבים שהיו בשנים האחרונות בתקנים‬
‫שמיועדים למשרות של העובדים הסוציאליים‪ ,‬וזאת‬
‫בצירוף עם תנאי העבודה הקשים‪ ,‬השכר הנמוך‪,‬‬
‫ההתייחסות הלא נאותה מצד משפחות של מטופלים‬
‫שבמקרים רבים רואות בהם‪ ,‬ושלא בצדק את האחראים‬
‫לטיפול הלקוי שמקבלים קרובי המשפחה שלהם‪-‬וכל זאת‬
‫בצירוף עומס העבודה הבלתי אפשרי שלעתים מאלץ‬
‫אותם‪ ,‬בלית ברירה להזניח גם מצבים דחופים או‬
‫מסוכנים‪-‬כל אלו מקשים עוד יותר על האדם בעל‬
‫המוגבלות למצוא דירה מתאימה ועל העובד הסוציאלי‬
‫לסייע‪.‬‬
‫‪)3‬אמצעי תשלום של מטופלים‪ -‬ישנם מצבים בהם אדם‬
‫עובר לגור בקהילה לאחר תקופה ארוכה של שהייה בבתי‬
‫חולים‪ ,‬וללא הרגלי חיים שנחשבים כנורמטיביים כמו‬
‫יציאה לעבודה‪ ,‬נשיאה באחריות לניהול חייו וכיו"ב‪.‬‬
‫לעתים קרובות מאוד דרישות שמוצבות כתנאי לחתימה‬
‫על חוזה שכירות כמו חתימה על צ'ק ערבון אינם ניתנים‬
‫להשגה בעבור אנשים בשלב זה של חייהם‪ .‬מסגרות‬
‫טיפול ושיקום רבות שהיו קיימות בעבר(שבאחת מהן‬
‫כותב מסמך זה נעזר לפני כ‪ 26-‬שנים בעת היציאה‬
‫מאישפוז בבית חולים לדיור מוגן) נסגרו או הקטינו‬
‫באופן משמעותי את היקף פעילותם בשנים האחרונות‪-‬‬
‫דבר שעשוי למנוע שיקום מאנשים שבשלב זה של חייהם‬
‫לא יוכלו להתקדם ללא מעטפת טיפולית ושיקומית‬
‫חיוניות אלו‪.‬‬
‫‪)4‬בעיית הסדרה‪-‬ישנו כיום חוסר איזון מוחלט בכל הנוגע‬
‫לחובותיהם וזכויותיהם של בעלי הדירות מצד אחד‬
‫ושוכרי הדירות מצד שני‪ .‬ישנם חוקים רבים שמגנים על‬
‫בעלי דירות מפני ניצול לרעה כזה או אחר של תקופות‬
‫השכירות שעשויות להיות מצידם של השוכרים‪ .‬לעומת‬
‫זאת לא קיימים חוקים שמטרתם להגן על האנשים‬
‫שמתגוררים בדירות מפני ניצול של בעלי בתים‪-‬וכתוצאה‬
‫מכך ניתן למצוא בחוזי שכירות רבים סעיפים‬
‫שערורייתיים‪ ,‬דרקוניים ולעתים אפילו לא חוקיים‪-‬ובאין‬
‫חוקים שמטרתם הגנה על שוכרי הדירות הללו נאלצים‬
‫לחתום על חוזים אלו‪ .‬במקרים רבים לא קיימת לשוכרי‬
‫הדירות זכות חוקית להתנגד לסעיפים פוגעניים שחתימה‬
‫עליהם מוצבת כתנאי להשכרת הנכס‪-‬והם יהיו חשופים‬
‫לחלוטין לגחמותיהם של בעלי הדירות‪ ,‬ולעתים גם‬
‫בתקופת השכירות עצמה‪.‬‬
‫כמובן שבעיה זו היא של האוכלוסייה‬
‫כולה‪-‬אולם יש לתת את הדעת על כך שההתמודדות עם‬
‫בעלי הדירות במצבים אלו היא קשה יותר מטבע הדברים‬
‫לאוכלוסיות מוחלשות כמו נכים או חולים‪.‬‬
‫‪)5‬קושי בהסברה‪-‬ישנם קשיים ניכרים בכל הנוגע‬
‫להעלאת הקשיים שהוזכרו וחשיפתם בזירה הציבורית‬
‫לצורך עשייתם של התיקונים ההכרחיים הנדרשים‪ .‬סדרי‬
‫העדיפויות הנוכחיים של אמצעי התקשורת השונים‬
‫שכמעט ואינם מתעניינים בנושא‪ ,‬פיצול בין ארגוני‬
‫הנכים‪ ,‬חוסר רצון של גורמים רבים מאוד בחברה בה אנו‬
‫חיים לקחת חלק פעיל בנסיונות לעשיית תיקון ושיפור‬
‫במצב‪-‬כל אלו מכבידים ומקשים מאוד על המאמצים‬
‫להעלות בעיות אלו למודעות ציבורית באופן שייאלץ את‬
‫חברי‪-‬הכנסת לעשות את תיקוני החקיקה הנדרשים‬
‫במקום להמשיך ולהתעלם ולא לעשות מאומה‪ .‬קושי נוסף‬
‫קיים בכל הנוגע להעלאת קמפיין פרסומי‪ :‬נכים‬
‫שמתקיימים מקצבאות הנכות לא יכולים לשלם את סכומי‬
‫העתק אותם מבקשות חברות הפרסום בעבור ניהול‬
‫קמפיין לצורך קידום הטיפול בנושא‪-‬וגם נסיונות רבים‬
‫מאוד של כותב המסמך לעקוף מחסום זה באמצעות‬
‫הצטרפות לפרויקט סטודנטיאלי כזה או אחר של‬
‫סטודנטים לפרסום לא עזר‪-‬וזאת משום שגם אלו‬
‫האחרונים לא גילו בכך עניין ולא ראו בכך נושא שבאמת‬
‫חשוב לטפל בו‪.‬‬
‫‪)6‬זמן המתנה לטיפול‪-‬ישנם מקרים רבים בהם אנשים‬
‫שעד לשלב מסוים בחייהם לא נזקקו כלל לסיוע של‬
‫שירותי בריאות הנפש‪-‬אולם כתוצאה מנסיבות חיים‬
‫קשות או אירוע טראומטי או קשה כזה או אחר נזקקים‬
‫לסיוע של איש מקצוע בתחום בריאות הנפש‪-‬וכמובן‬
‫שבהרבה מאוד מקרים מדובר בסיוע זמני או נקודתי ולא‬
‫כרוני‪ .‬כיום תקופות ההמתנה לטיפול או סיוע נפשי הן‬
‫ארוכות מאוד‪-‬וכתוצאה מהיעדרה של עזרה שניתנת בזמן‬
‫מצבם של אנשים עלול להידרדר ללא כל צורך‪ .‬השקעת‬
‫משאבים נוספים במערכת בריאות הנפש הציבורית‬
‫בהחלט יכולה להביא לשינוי המצב‪ .‬יש לזכור כי גם‬
‫מבחינה כלכלית ותקציבית אין כל היגיון בהתנהלות כזו‪:‬‬
‫כאשר מצבם של אנשים מחמיר בתקופת המתנה ממושכת‬
‫לטיפול המצב שלהם ממשיך להסתבך‪-‬ומה שיכול היה‬
‫להיות סיוע נקודתי שאומנם עולה למדינה כסף הופך‬
‫למצב חמור פי כמה וכמה שלאחר מכן עולה למדינה‬
‫בעלות כספית גבוהה לאין שיעור‪ .‬מסיבות אלו יש לשקול‬
‫הוספת תקנים למערכת בריאות הנפש הציבורית‬
‫ושיפורה‪-‬יש לזכור כי רובה המכריע של האוכלוסייה‬
‫במדינת ישראל לא יכולים לממן את הטיפולים הללו‬
‫באופן פרטי‪-‬שעלותם כמה מאות שקלים לכל פגישה‬
‫בודדת‪.‬‬
‫‪)7‬טיפולי שיניים‪-‬כידוע‪ ,‬במדינת ישראל אדם שזקוק‬
‫לטיפולי שיניים ילך כמעט תמיד לרופאים פרטיים‪-‬וזאת‬
‫מאחר ומערכת הבריאות הציבורית אינה נותנת כיום‬
‫מענה בתחום הזה‪ .‬יש לציין כי אצל פגועי נפש‪ ,‬וגם נכים‬
‫באופן כללי שמצוקתם הכלכלית קשה מאוד ברמה היום‪-‬‬
‫יומית גם בלי קשר לטיפולי שיניים מתקשים אף הרבה‬
‫יותר לקבל טיפולים אלו‪ ,‬אם וכאשר יש בכך צורך‪.‬‬
‫השילוב של בעיות נפשיות חמורות ומצוקה כלכלית קשה‬
‫גורם לאנשים הללו לעמוד מול שוקת שבורה ובמבוי‬
‫סתום מוחלט כאשר יש צורך‪ ,‬ולעתים דחוף בטיפולי‬
‫שיניים‪ .‬יש לתת את הדעת לכך שכיום לא קיים‪ ,‬למעשה‬
‫פתרון מערכתי לנושא שלא מטופל כלל‪-‬ויש לחשוב על‬
‫חקיקה מתאימה ויצירת מענים סבירים בכל הנוגע‬
‫לטיפולי שיניים לאוכלוסיות הללו‪.‬‬
‫‪)8‬אזורי אישפוז‪-‬אדם שנזקק כיום לטיפול פסיכיאטרי‬
‫מסיבי בבית חולים או מרפאה ציבורית יכול לקבל אותם‬
‫אך ורק במרפאה או בית חולים שסמוכים לאזור מגוריו‪.‬‬
‫ישנם מקרים בהם מטופלים מעדיפים‪ ,‬מסיבות כאלו או‬
‫אחרות להיות מטופלים במרפאה אחרת‪-‬לאו דווקא זו‬
‫הסמוכה מאוד לאזור מגוריהם‪ .‬יש לאפשר חופש בחירה‬
‫למטופלים‪-‬ולתת למטופל שלא מרוצה מטיפול במרפאה‬
‫או בית חולים מסוים את האפשרות לעבור למרפאה או‬
‫בית חולים במקום אחר‪ .‬אפשרות זו ניתנת כיום בכל‬
‫תחומי הרפואה האחרים‪-‬ואין שום סיבה לשלילת חופש‬
‫הבחירה באשר למקום הטיפול בתחום של הטיפול הנפשי‬
‫בלבד‪ .‬זאת ועוד‪ :‬חופש בחירה כזה‪ ,‬אם יינתן יכול‬
‫בהחלט לגרום לבתי חולים ומרפאות בתחום בריאות‬
‫הנפש להתחרות ביניהם על המטופלים‪-‬דבר שבהחלט‬
‫עשוי להביא לטיפול ושירות טובים יותר‪.‬‬
‫‪)9‬מודעות האוכלוסייה‪-‬האוכלוסייה הכללית מגלה לעתים‬
‫התנגדות משמעותית מאוד כאשר מדובר בטיפולים‬
‫נפשיים שניתנים באזור מגוריהם של אנשים‪-‬דבר שנובע‬
‫מחוסר מודעות והיעדר הכרה של התחום‪-‬וללא כל‬
‫הצדקה מעשית או הגיונית‪ .‬הפחתת ההתנגדות והרתיעה‬
‫של האוכלוסייה באמצעות מערכת הסברה מערכתית‬
‫מתאימה עשויים בהחלט להקל על חייהם של מטופלים‬
‫וחולים שחייהם קשים מאוד בכל מקרה בעקבות המחלה‬
‫והמנכות עצמם‪ .‬היעדר המודעות בחברה בה אנו חיים‬
‫גורם למקרים של התנגדויות התושבים לפתיחת הוסטלים‬
‫או מסגרות טיפול בקרבת מקום מגוריהם‪-‬דבר שמביא‬
‫לעיכובים ניכרים בפתיחת המסגרות הללו‪ ,‬ולעתים אף‬
‫למניעת פתיחתן בעקבות תביעות משפטיות שתושבים‬
‫מגישים‪ .‬זאת ועוד‪ :‬ישנם מקרים לא מעטים בהם ישנה‬
‫התנכלות מכוונת של האוכלוסייה כלפי מסגרות הטיפול‬
‫הללו כאשר הן נמצאות באזור מגוריהן‪-‬וייתכן מאוד‬
‫והעלאת המודעות הציבורית תוכל להביא להפחתה ניכרת‬
‫של מספר המקרים הללו‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫אסף בנימיני‪,‬‬
‫רחוב קוסטה ריקה ‪,115‬‬
‫כניסה א'‪-‬דירה ‪,4‬‬
‫קרית מנחם‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬מיקוד‪.9662592 :‬‬
‫מספרי טלפון‪ :‬בבית‪.02-6427757-‬‬
‫נייד‪ .058-6784040-‬פקס‪.077-2700076-‬‬
‫נ‪.‬ב‪)1 .‬מספר הזהות שלי‪.029547403 :‬‬
‫‪)2‬כתובות האי‪.‬מייל שלי‪walla.co.il@029547403 :‬‬
‫או‪[email protected] :‬‬
‫או‪ [email protected] :‬או‪:‬‬
‫‪ [email protected]‬או‪:‬‬
‫‪ [email protected]‬או‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫או‪[email protected] :‬‬
‫‪)3‬המסגרת הטיפולית בה הייתי עד ליום‬
‫‪(16.3.2021‬בגלל המשך הקיצוצים והצימצומים‬
‫בתקציבי הבריאות והרווחה וחוסר הטיפול בנושאים אלו‬
‫באין ממשלה או כנסת מתפקדות אני נותרתי‪ ,‬כחולה‬
‫כרוני במחלות ובעיות קשות מאוד ללא כל מסגרת טיפול‬
‫מתאימה‪ .‬כל נסיונותיי למצוא מסגרת טיפול רלוונטית‬
‫עליה אוכל להסתמך מעלים חרס‪-‬ואין לדעת כמה זמן‬
‫יימשך מצב קטסטרופלי זה)‪:‬‬
‫עמותת "רעות"‪-‬הוסטל "אביבית"‪,‬‬
‫רחוב האביבית ‪,6‬‬
‫קרית מנחם‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬מיקוד‪.9650816 :‬‬
‫מספרי הטלפון במשרדי ההוסטל‪:‬‬
‫‪ .02-6432551‬או‪.02-6428351 :‬‬
‫כתובת האי‪.‬מייל של ההוסטל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫העובדת הסוציאלית מצוות ההוסטל‪ ,‬עימה אני הייתי‬
‫בקשר‪ :‬אושרת‪.050-5857185-‬‬
‫‪)4‬רופא המשפחה אצלו אני נמצא במעקב‪:‬‬
‫ד"ר ברנדון סטיוארט‪,‬‬
‫"שרותי בריאות כללית"‪-‬מרפאת הטיילת‪,‬‬
‫רחוב דניאל ינובסקי ‪,6‬‬
‫ירושלים‪ ,‬מיקוד‪.9338601 :‬‬
‫מספר הטלפון במשרדי המרפאה‪:‬‬
‫‪ .02-6738558‬מספר הפקס במשרדי‬
‫המרפאה‪.02-6738551 :‬‬
‫‪ )5‬פירוט התרופות הקבועות אותן אני נוטל‪:‬‬
‫‪.1‬תרופות פסיכיאטריות‪:‬‬
‫א‪Seroquel-.‬‬
‫‪ 2‬כדורים של ‪ 300‬מ"ג כל אחד בכל ערב‪.‬‬
‫ב‪Tegretol CR- .‬‬
‫‪ 400‬מ"ג‪-‬כל בוקר‪ 400 .‬מ"ג‪-‬כל ערב‪.‬‬
‫ג‪Effexor-.‬‬
‫‪ 150‬מ"ג‪-‬כל בוקר‪ 150 .‬מ"ג‪-‬כל ערב‪.‬‬
‫‪2. symvastatine‬‬‫‪ 10‬מ"ג בכל יום בערב‪.‬‬
‫‪ )6‬להלן רשימת הבעיות הרפואיות מהן אני סובל‪:‬‬
‫‪.1‬מחלה נפשית‪-‬תסמונת כפייתית ‪ O.C.D‬וכן מחלה‬
‫המוגדרת כ‪schyzo-affective disorder-‬‬
‫‪.2‬דלקת פרקים פסוריאטית‪.‬‬
‫‪.3‬בעיה נוירולוגית שהגדרתה אינה ברורה‪ .‬תסמיניה‬
‫העיקריים‪ :‬חפצים שנשמטים מן הידיים בלי שאני שם‬
‫לב לכך‪ ,‬סחרחורות‪ ,‬איבוד תחושה בחלק מאזורי כפות‬
‫הידיים ובעיה מסוימת בשיווי משקל ויציבה‪.‬‬
‫‪.4‬פריצת דיסק כרונית בגב בחוליות ‪-4-5‬שמקרינה גם‬
‫לרגליים ומקשה בהליכה‪.‬‬
‫‪.5‬תסמונת המעי הרגיז‪.‬‬
‫‪.6‬התחלה של סימנים לבעיה קרדיולוגית מן החודש‬
‫האחרון(אני כותב דבריי אלו ביום חמישי‪ ,‬ה‪-‬‬
‫‪ .)22.3.2018‬נכון לזמן כתיבת שורות אלו לא ברורה‬
‫עדיין מהות הבעיה‪ ,‬שבאה לידי ביטוי בכאבים בחזה‬
‫במשך מרבית שעות היום‪ ,‬קשיים בנשימה וגם בדיבור‪.‬‬
‫‪ .7‬היחלשות משמעותית בראייה‪ ,‬שהתחילה בערך לפני‬
‫כחצי שנה(אני כותב דבריי אלו ביום שני‪ ,‬ה‪-‬‬
‫‪.)19.4.2021‬‬
‫‪)7‬פרטים אישיים נוספים‪ :‬גיל‪ .48 :‬מצב משפחתי‪ :‬רווק‪.‬‬
‫תאריך לידה‪.11.11.1972 :‬‬
Related documents